חמזה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת להורות לתובע להימנע מלהעביר למומחים מסמכים רפואיים מסוימים.

לטענת הנתבעת בבקשתה, מבין המסמכים שמתעתד התובע להעביר לעיון המומחים, שלושה מסמכים מהווים חוות דעת רפואית ועל כן אסורים להעברה לעיון המומחים. התובע הגיש תגובה לבקשה במסגרתה הפנה לפסיקה רלבנטית לעמדתו, וכן כלל בתגובתו בקשה להתיר צירוף מסמך נוסף, כך שבסך הכל עסקינן בארבעה מסמכים שונים : (א) מסמך מטעם ד"ר נג'יב ג'הג'אה מיום 16.12.2011 (להלן: "המסמך הראשון"); (ב) אישור מטעם ד"ר נג'יב ג'הג'אה מיום 25.5.2013 (להלן: "המסמך השני"); (ג) "תעודת רופא" מטעם ד"ר כיאל גסאן מיום 5.5.2013 (להלן: "המסמך השלישי"); (ד) מסמך מטעם עו"ס תמי רוטוב מיום 24.7.2013 (להלן: "המסמך הרביעי").

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים השונים, עמדתי היא כי יש לקבל באופן חלקי את בקשת הנתבעת ולדחות את בקשת התובע (שהוגשה במסגרת תגובתו). אדרש לכל אחד מהמסמכים הנדונים, על פי סדרם.

המסמך הראשון – עמדתי היא כי יש להתיר את המצאתו לעיון המומחים, למעט את הפסקה הראשונה בעמוד מס' 3, המתחילה במילים: "להערכתי התמונה מתאימה..." ומסתיימת במילים: "...והן מבחינת מצבו הנפשי". את הפסקה האמורה יש למחוק בטרם העברת המסמך לעיון המומחים. אין ספק כי פסקה זו כוללת הערכה וסיכום ועונה על ההגדרה של חוות דעת של מומחה. שאר המסמך, כולל מידע אינפורמטיבי שאינו "פסול" (על פי הקריטריונים שהותוו בפסיקה) ואינו יכול להשפיע על המומחה שמונה מטעם בהמ"ש.

המסמך השני – אף כאן, יש להתיר את המצאתו לעיון המומחים, למעט את הפסקה האחרונה בו, המתחילה במילים: "אז סוכם...", אותה יש למחוק בטרם העברה לעיון המומחים. הנימוקים זהים לנימוקים המנחית לגבי המסמך הראשון.

המסמך השלישי – עמדתי היא כי המדובר במסמך המהווה חוות דעת רפואית, לכל דבר ועניין ואין מקום להתיר את המצאתו לעיון המומחים. העובדה כי המסמך נושא את הכותרת "תעודת רופא" ולא "חוות דעת", אינה יכולה לסייע ביד התובע. לגופו של מסמך, ניתן לראות בבירור כי הוא ערוך כחוות דעת רפואית וכולל תכנים של חוות דעת, לרבות הערכות, אבחנות והמלצות. המידע האינפורמטיבי המועט שקיים במסמך זה כבר מופיע ממילא במסמכים אחרים ולכן - אין להתיר את המצאתו למומחים.

באשר למסמך הרביעי – אזכיר כי המדובר במסמך שנערך ביום 24.7.2013 (לפני פחות מחודש ימים) וכי הוא צורף רק בשלב בו בא כוחו של התובע הגיש את תשובתו לבקשת הנתבעת. לשיטתי אין להתיר את המצאתו למומחים. העובדה שהוא ערוך על ידי עובדת סוציאלית ולא על ידי רופא אינה "פוסלת" אותו קטיגורית ואינה "מכשירה" אותו אוטומטית. אני סבורה שהמסמך הנדון הוא בעיקרו מסמך הכולל "חוות דעת" (גם אם לא רפואית) לגבי מצבו של התובע, לגבי ההגדרות המקצועיות של המצב, לגבי האבחנות שיש לאבחן לגביו ולגבי ההמלצות להמשך הדרך. אני אף מוצאת שיש קושי גם בעובדה שהמסמך נערך סמוך לאחר הגשת הבקשה מטעם הנתבעת, וכי צוין על גביו כי הוא "נערך לבקשת התובע". לשיטתי מטרת הכנתו היתה לנסות ולייצר מסמך אשר "יתגבר" על המגבלות שנקבעו בפסיקה באשר לסוגיה בה עסקינן ואין המדובר במסמך שמהווה חלק מהתיעוד הרפואי שנילווה לטיפול השוטף. על כן אין להתיר את המצאתו למומחים.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: לגבי המסמכים השלישי והרביעי – אינני מתירה את המצאתם לעיון המומחים. באשר למסמכים הראשון והשני – בא כוח התובע ידאג למחיקת החלקים שצוינו לעיל מתוך המסמכים על ידי השחרתם, ויעביר את העתק המסמכים לאחר ביצוע המחיקה לעיון ולאישור בא כוח הנתבעת. לאחר שבא כוח הנתבעת יאשר כי המחיקה בוצעה בהתאם לקביעותיי לעיל, יועברו המסמכים לעיון המומחים.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ג, 19 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.